החלטה בתיק ס"ע 15384-09-10

1.      בפניי בקשת המבקש להורות למשיב לגלות את מסמכיו באופן כללי וכן לגלות וליתן עיון במסמכים הספציפיים הבאים:

(א)   כל דוחות העבודה של התובע;

(ב)    פירוט מלא בנוגע לתנאי העסקתו של מר אשר פרידמן, עובד לשעבר אצל המשיב;

(ג)     פירוט כל שמות עובדי המשיב אשר הועסקו (או עדיין מועסקים) אצל המשיב בתפקידו של המבקש;

(ד)    שמו המלא של עובד קבלן ששמו הפרטי "איגור" וכן פירוט מלא של תנאי העסקתו;

(ה)   שמו המלא של ש.פ. אשר אוזכר בסעיף 13 לכתב ההגנה מטעם המשיב וכן פירוט מלא של תנאי העסקתו;

(ו)     פירוט מדויק של מספר עובדי הבנק אשר אינם עוסקים במתן שירותים פיננסיים;

(ז)     כל כתבי בי הדין נשוא עב (ת"א) 7738/02 אריק קרן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ .

2.      ביום 26.01.12 הגיש המשיב את תגובתו לבקשה וטען כי דין הבקשה להידחות, וזאת משני טעמים: האחד - גילוי מסמכים כללי בוצע זה מכבר ואף נשלחו במסגרתו עותקים מהמסכים שפורטו בסעיפים 2.4-2.11; והשני - הבקשה לגילוי ספציפי אינה עולה בקנה אחד עם הדין הנוהג וההלכות החלות על הליך זה, באשר רוב המסמכים שנתבקשו אינם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים; חלק מהמסמכים שנתבקשו אינם קיימים אצל המשיב ולגבי מסמכים אחרים שפורטו בבקשה, גילויים יפגע בזכותם לפרטיות של צדדים שלישיים.

3.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב לה, ולאחר ששבתי וקראתי את כתבי הטענות מטעם הצדדים, מצאתי לדחותה, על כל ראשה וחלקיה, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן:

התשתית העיונית

4.      הלכה מושרשת בשיטת משפטנו הנה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך - וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן - עניין עוז; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נק עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.01.2011; להלן - עניין טבע תעשיות).

5.      חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות ( ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן - עניין מכתשים).

6.      ומכאן, שהשאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול - ראשית האם קיימת " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) - לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד ב ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן - עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, מיום 7.5.2006), כפי שמופיע בעניין טבע תעשיות.

7.      ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה - דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010).

8.      מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת - ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך ( רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).

9.      באשר לפגיעה אפשרית בפרטיות, הנלווית להליך גילויו של מסמך מסוים, נפסק כי יש לערוך איזון בין הערכים המתנגשים: מחד - יעילות הדיון והשאיפה לרדת לחקר האמת, העומדות בבסיסה של תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)תשנ"ב-1991; ומאידך - הגנה על פרטיות, שהנה ערך חוקתי (ראה עניין מכתשים).

10.בעניין מכתשים, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת כב' השופטת וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן:

(א)   התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע;